הטיפוס שנגמר לו המקום

מגיע שלב בחייהם של רוב בני האדם, שבו נגמר להם המקום לדברים חדשים. חלקם מגיעים אליו בבית הספר התיכון, אחרים חווים אותו בפעם הראשונה שהם מתחילים עבודה במשרה מלאה, או כשהם חוגגים עשור לנישואיהם, ויש גם ברי מזל שלא חווים אותו לעולם. אפשר לומר, בלי לחטוא בהגזמה פראית מידי, שהטיפוס שנגמר לו המקום מצוי בעיקר בפרברים, מטופל במשפחה, חשבונות ומחויבויות.


מלכתחילה, היה לו מקום סופי בתוך עצמו. במשך חייו המקום הזה הלך והתמלא באהבות, בהתפעמות מיופי הזריחה, בשכיבה נינוחה על דשא גזום, בכעס על אי השוויון, בציפייה איטית למשהו שיתרחש, ועוד. עם הזמן הוא התמלא כולו, עד שמצא את עצמו דחוס להתפקע. מכאן ואילך המשיך את חייו כמי שאכל יותר מידי, והחגורה לוחצת על בטנו התחתונה. הוא יראה זריחות, שיזכירו לו זריחות אחרות. דשא גשום יעקצץ בעורו, אבל כמו פעם. הוא לא יצפה יותר שמשהו יתרחש.


אנשים חדשים שיפגשו אותו ירגישו שחרף חביבותו ונימוסיו, הם נזרקים שוב ושוב החוצה מן השיחה בלי להבין מדוע. לא יהיה לו שום עניין בהם, והוא גם לא יחפש לספר להם על עצמו. הוא סיים את מכסת האנשים איתם יקיים קשרים. תהיה לו פחות סבלנות לעובד חדש במשרד, אותו הוא יראה מידי יום, לעומת מכר ישן שיתקל בו ברחוב, אותו לא ראה זמן רב. אותו המכר כבר נמצא בפנים, ולכן הטיפוס שנגמר לו המקום לפתע יתעניין בו מאוד. אך גם אז יחזור הטיפוס להזכיר את ימי העבר, וידבר על הנסיבות שדרכם הם הכירו, כמי שמתהלך בתוך מסדרונותיו הסגורים אנה ואנה.

מן האתר Old book illustrations


לעיתים יצליח לרווח במעט את המקום על ידי תחביב יצירתי. הוא יתחיל לצייר, או לכתוב תסריטים, או לפסל מעיסת נייר, הוא יוציא מתוך עצמו חלקים שלמים, על מנת לשכוח אותם. ההקלה תהיה כל כך גדולה עבורו, סוף סוף, אחרי שנים, תותר החגורה. אך המתבוננים מן הצד לא יוכלו לתפוס זאת. הם לא יבינו עד כמה הדחיסות העיקה עליו, ולכן גם לא יראו איך אפילו פינוי זעיר של מקום משיב את נפשו. לא בכדי, רבים בגיל הפרישה שסוף סוף מוצאים זמן לתחביבים מן הסוג הזה, נראים לפתע צעירים בעשרים שנה.




מכירים את הטיפוס?



























עקבו אחרינו

הטיפוס האחרון
תגיות
No tags yet.
RSS Feed
  • Facebook Social Icon
  • Twitter Social Icon
  • Instagram Social Icon